בתקופה בה גדלתי, אנשים יצירתיים נתפשו לעיתים כשונים ומוזרים, רוב תושבי שכונת ילדותי נראו והתנהגו באופן די דומה. היתה לנו שכנה אחת שהיתה המאפרת הראשונה של תיאטרון הבימה, הלבוש שלה היה צבעוני ושונה, היא נראתה אחרת משאר האימהות, התלבשה והתאפרה אחרת ואפילו דיברה אחרת. היא היתה שונה או איך שאחרים ראו אותה: מוזרה. אז לא היינו ברי מזל מספיק כדי לדעת כמה קריאטייביים אנשים אחרים. במבט לאחור אני חושבת שהיא היתה סופר יצירתית. היום הדברים קצת שונים, במקום בו היצירתיות נחשבה לתיק נוסף לאישיותו של מישהו, הקריאטיביבים של היום משנים את העולם.
זה בכלל לא קשור ללוגיקה או למספרים, הרי מחשבים יכולים לעשות את זה. אנשים יצירתיים מרכיבים רעיונות ומושגים שאף אחד מעולם לא חשב עליהם קודם. בשנים האחרונות מדברים הרבה על כוחה וחשיבותה של היצירתיות, באורח החיים, בעבודה, בלימודים ובעיקר בפתרון בעיות.
לעתים קרובות אנו מגדירים יצירתיות על ידי מוחשיות, כלומר יצירת דברים שאנו יכולים לגעת בהם, לראות או לשמוע, כמו לנגן מוסיקה, לצייר על בד שאנחנו יכולים לתלות על הקיר או לכתוב שיר שאנחנו יכולים לחלוק. עם זאת, יצירתיות באמת מופיעה בהיבטים בסיסיים של חיינו, אפילו בדרך בה אנחנו משחקים עם הילדים שלנו, וכיצד אנו תופסים את העולם סביבנו. יצירתיות היא חשיבה מסתעפת המשלבת תשומת לב וסקרנות, ובאה לידי ביטוי במציאת דרכים מגוונות להתמודדות עם בעיה או סיטואציה מוגדרת.
